למה חברות לא משתנות מלמעלה – לימדו להבחן בין מרדן לאנרכיסט- ואמצו מודל פוליטי חדש לעידוד מרדנים

נכתב על ידי:

ענת דבש, פסיכולוגית ומנהלת

הבוס שלכם, איש הניהול הישן, נותן בכם את המבט "מה אתה בכלל רוצה ממני?"

אז מה עושים?

מתבכיינים? מקטרים?

מבקשים מאמן לשפוך עליו את כל התסכולים?

מעבירים את הזמן עד שמישהו יכיר בכם?

יוצאים לפרישה מנטאלית מוקדמת?

מחפשים מאהב/ת?

נרשמים להדרכה?

אולי יש עוד אפשרות – נתיב שלא מרבים ללכת בו אבל מוביל להזדמנות. נתיב השינוי מבפנים.

האם אתם רוצים לעזור לחברה לצמוח מבפנים? האם זה אפשרי?

ראשית, נתחיל בעובדה - חברות אינן משתנות מלמטה

מערכות חברתיות גדולות ומסובכות אינן משתנות מלמעלה. הפירמידה המסורתית הקיימת בחברה מונה מנהלים בכירים היושבים בראש ועובדים בתחתית. פירמידה זו נושאת מספר מאפיינים:

1. קיימת בה השונות "הגנטית" המצומצמת ביותר
2. יושבים בה אנשים שהוכיחו את עצמם, מה שגם אומר שרוב הקניין הרוחני שלהם מושקע בעבר.
3. יושבים בה אנשים מובילים שהגיעו להצלחות בעבר ולכן הם, באופן טבעי, בעלי הפיתוי הגדול ביותר להעריץ את ההיסטוריה.
צמרת פירמידה זו, קבוצה קטנה זו בעלת שונות גנטית נמוכה ופיתוי לתהילת עבר, היא זו שמחזיקה במונופול על קביעת אסטרטגיה ועל מיפוי הכיוונים של החברה. זו סיבה בסיסית היוצרת חסם צמיחה פוטנציאלי וחשש לפגיעה בחדשנות בתפיסות העסקיות. הפירמידה הארגונית היא מדרג של ניסיון. המנהלים הבכירים הגיעו לתפקידיהם מפני שעשו דבר אחד היטב. אבל במוקדם או במאוחר ארגון צריך ללמוד כיצד לעשות דבר אחר. עם זאת, למנהלים בכירים ישנה הזדמנות להיות קיצוניים כמו לכל אדם אחר, אבל זה קשה, מפני שהם צריכים לשכוח יותר.

הלקח- יש לפזר את האחריות להתחדשות וצמיחה

כיצד עושים זאת?

לעיתים קרובות מתכנסת ההנהלה או הנהלה מורחבת ודנים בייעוד, חזון, אסטרטגיה ושאר מודלים מנטאליים חדשים.

אבל הבעיה היא שהפותרים הם אלו האוחזים בבעיה:

ההנהלה המתכנסת נדרשת להעמיד על ראשן אמונות מקובלות ולבחון את המודל העסקי. עליה להביא להטלת ספק באמונות/ מודל מנטאלי של הארגון ובמודל העסקי.

אבל המכשול: כיצד תצליח ההנהלה לשנות את המודל המנטאלי אם לא הצליחה לערער את המודל הפוליטי ולחלק מחדש את הכוח לגיבוש מודל זה??

כדי לערער על המודל המנטאלי צריך להביא כוחות חדשים, כלומר לערער קודם כל על המודל הפוליטי הארגוני- דהיינו, לשנות את הכוח הפוליטי.

מהו המודל הפוליטי וכיצד משנים אותו?

המודל הפוליטי מתייחס לצורתה של חלוקת הכוחות בארגון, ובמיוחד לפיצול הכוחות במטרה לאכוף מודלים מנטאליים ודעות מהם מרכיבי נוסחת ההצלחה של הארגון.

קל לזהות מודל פוליטי – שאלו את עצמכם:

- למי בארגון יש סמכות וכוח להרוג רעיון, ולוודא שיישאר מת?

- מי יכול לתת הרגשה שאתם לא מבינים על מה אתם מדברים רק באמירה שניסינו את זה לפני חמש שנים ולא הלך

- למי יש את המילה האחרונה בתחום האם לבצע ניסוי חדש?

ברוב החברות הכוח הפוליטי מרוכז מאד בצמרת הארגון והתקדים הוא השליט.

בחברה מצליחה מאד כל אחד יושב בדיוק מעל זה שמתחתיו. אבל מערך מושלם זה הורס את הסיכוי לחדשנות מפני שאינו סובל שום הטלת ספק ואינו מאפשר שום חלופות.

כיצד שוברים את המונופול של ההנהלה הבכירה על גיבוש דרכי צמיחה?

התשובה – האנשים בעלי הדעות שרוצים להשפיע לא צריכים לחולל מהפיכות ולשבור את המסגרת. אבל הם כן צריכים לבנות כוח פוליטי:

- לאסוף כוח ארגוני חזק הדולג בחדשנות.

- לבנות מדרג וירטואלי שבו חלקו של הפרט יהיה תוצאה של השפעה

כושר צמיחתו של ארגון אינו נשען על אדם יחיד אלא על יכולתו לתת פתרון פה לדעתנים, לשמש מצע למקופחים ולרתום את האנרגיה של המאוכזבים מן המצב הקיים.

בוני הכוח הארגוני העממי אינם אנרכיסטים!

- קבוצה זו היא אופוזיציה נאמנה!

- היא פועלת מתוך מקום של נאמנות ורצון להשפיע ואכפתיות: הנאמנות אינה לאדם או תפקיד מסוימים אלא להצלחה המתמדת של הארגון שלהם ולכל אלה העמלים למענו.

- קבוצה זו נאמנה לשמור על הארגון מפני בינוניות ולחולל שינוי בתוך החברה.

תשאלו למה כדאי לעשות זאת?

התשובה היא אישית ונעוצה בערכיכם ותפיסתכם העצמית:

האם יש לכם עניין נאצל או שליחות למענה אתם פועלים?

האם אתה מפריד בין הארגון לבינך או רואה את הארגון כ"שלי". האם אתה חושב כמו "בעל בית" (Owner)?

ארגון הוא רצון קיבוצי של האנשים המרכיבים אותו ועל כך כן ניתן להשפיע – באמצעות שינוי המודל הפוליטי.